לקבלת ייעוץ אישי חייג/י עכשיו: 072-334-2000
המונח תאונת עבודה מתייחס למקרים בהם עובד, נפגע בגופו כתוצאה מתאונה, במסגרת עבודתו. את הפיצויים יכול עובד לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי, או במקרים בהם ישנה אחריות של המעסיק לנזק שנגרם לו – גם מהמעסיק, או מחברת הביטוח שלו.
לפי דיני עבודה תאונת עבודה, היא אירוע לא צפוי שגורם לנזקי גוף לעובד ומתרחש במסגרת העבודה, בשעה שהעובד עשה את דרכו מביתו אל מקום העבודה, או ממקום העבודה לביתו. בנוסף, ישנם מקרים של מחלות מקצוע, או מיקרוטראומות, שגם בגינם ניתן לתבוע פיצוי כספי ובית הדין לענייני עבודה הרחיב את קשת המצבים שנחשבים לתאונת עבודה, כך שתכלול את מגוון הדרכים בהן עובד עלול להינזק במסגרת עבודתו.
המקרים שעונית להגדרה הקלאסית של תאונה – אירוע לא צפוי שמותיר נזק, עלולים להתרחש בכל מקום, לכל אדם ובכל עת. כאשר מקרים אלו מתרחשים במסגרת העבודה, בדרך אליה, או ממנה, הם נחשבים למקרים של תאונת עבודה והעובד זכאי לתבוע פיצוי עבור הנזקים שנגרמו לו.
תחום הנזיקין הנו תחום מורכב ולפני שפונים לביסוס הטענות בדבר הנזק, כאשר מדובר בתאונת עבודה יש ראשית לבסס את התאמת האירוע להגדרה המשפטית של תאונת עבודה. ישנת תנאים רבים והגדרות שמגדירות 'מסגרת עבודה' מהי ובאילו תנאים ניתן להחשיב תאונה כתאונת עבודה ולתבוע פיצוי.
לדוגמא, גם תאונת דרכים שארעה לעובד בזמן שעשה את דרכו מביתו, אל מקום העבודה, תוכר כתאונת עבודה. כמו כן, אם יצא העובד במהלך שעות העבודה בכדי לרכוש מזון וארעה לו תאונה בדרכו אל החנות, או המסעדה, גם תאונה זו עשויה להיות מוכרת כתאונת עבודה.
כאמור, בית המשפט לענייני עבודה הרחיב את קשת המצבים בהם מוכרת פגיעתו של עובד וניתנת לו הזכות לתבוע פיצוי עבור נזקי הגוף שנגרמו לו. כך, נוספו להגדרה "תאונות עבודה", גם מצבים שאינם תאונות במובן הקלאסי של המונח – אירוע לא צפוי המותיר נזק.
מחלות מקצוע, הן מחלות שמוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי ככאלו העלולות להגרם לעובד בעקבות חשיפה לחומרים מזיקים במסגרת עבודתו, או תנאי עבודה שאינם מטיבים עם בריאות העובד. בתקנות המוסד לביטוח לאומי רשימת מחלות, שנחקרו ונמצא קשר סיבתי בין עבודה בתנאים מסוימים לבין התפתחותן.
תורת המיקרוטראומה, לעומת מחלות המקצוע, זוכה להכרה בבית המשפט רק בשנים האחרונות ותחום זה פחות מפותח. מיקרוטראומה, למעשה, היא הצטברות של נזקים זעירים שנגרמו לעובד כתוצאה מביצוע פעולות להן נדרש במסגרת עבודתו. לא ניתן לבודד כל פגיעה זעירה כזו ולתבוע פיצוי עבור נזקיה, אך הצטברות הפגיעות, החוזרות והנשנות, עולה לכדי נזק משמעותי שניתן לדרוש בגינו פיצוי.
פיצויים כספיים בתביעות נזיקין, נקבעים בהתאם להיקף הנזק. כאשר מדובר בפיצויים עבור נזקי תאונות עבודה, יהיה על התובע לבסס שני היבטים בתביעתו. הראשון מתייחס לנסיבות האירוע, עליו להוכיח כי האירוע מתאים להגדרתה של תאונת עבודה בחוק. ההיבט השני, נוגע להיקף הנזק, כגודל הנזק, יהיה גובה הפיצוי.
את הנזק ניתן לחלק לשני סוגים, נזקים ממוניים ונזקים שאינם ממוניים. את הנזקים הממוניים קל יותר להוכיח ולבית המשפט כלים ומדדים שונים לפיהם מחושב הפיצוי הכספי שתואם את הנזק. על נזקים אלו ניתן למנות הוצאות רפואיות עבור טיפולים להם נדרש הנפגע בכדי לשקם את בריאותו, תרופות, מכשור רפואי. כמו כן, אם נגרמה לו נכות זמנית, או קבועה, בגינה נדרשה לו התאמת דיור, או רכב, או עזרה בתפקוד היום יומי – גם עבור הוצאות אלו זכאי הנפגע לפיצוי.
נזק ממוני נוסף, הוא פגיעה ביכולת ההשתכרות של העובד. בתביעת פיצויים של נפגעי תאונת עבודה, ניתן לתבוע פיצוי עבור הפגיעה ביכולת ההשתכרות קודם ליום הגשת התביעה (לאחר מקרה התאונה), במועד הגשת התביעה ובעתיד. היקף הפגיעה יחושב בהתאם ליכולת ההשתכרות של התובע בעבר והפוטנציאל העתידי שנפגע.
נזקים שאינם ממוניים, קשה יותר להוכיח ולבית המשפט, קשה 'לתרגם' נזקים אלו לסכום כספי ראוי. הסיבה לכך, היא שבשונה מהנזקים האחרים, נזקים אלו אינם באים לידי ביטוי כלכלי. נזקים שאינם ממוניים עלולים להיות הסבל והכאב שנגרמו לנפגע, או הפגיעה בהנאות חייו.
לקבלת ייעוץ אישי חייג/י עכשיו: 072-334-2000